גידול בכבד ממקור דרכי מרה

קיים טווח רחב של אפשרויות טיפול בסרטן הכבד. סוג הטיפול נקבע על פי מצב הגידול (גודל, מספר הגידולים, חדירה של הגידול לכלי דם בכבד, נוכחות גרורות מחוץ לכבד ועוד), מצבו הכללי של החולה, ודרגת הפגיעה בתפקוד הכבד.

סוגי הטיפול הקיימים כוללים, בין היתר, ניתוח לכריתת הגידול, השתלת כבד במקרים בהם הכבד חולה ואינו מאפשר ביצוע ניתוח, צריבה של הגידול באנרגיית מיקרוגל (microwave ablation) בגישה מלעורית או ניתוחית , צנתור והזרקה של כימותרפיה (transarterial chemoablation) או קרינה (transarterial radioembolization) לתוך הכבד, צנתור ממוקד והזרקת איטריום (( SIRT, קרינה ממוקדת לכבד, טיפולים תרופתיים בכימותרפיה ותרופות ביולוגיות או תרופות חדשניות במסגרת מחקר קליני.

הטיפול היעיל ביותר והיחיד שמאפשר ריפוי מהסרטן הוא ניתוח. מדובר בניתוח של השתלת כבד או הסרה ניתוחית של הגידול בכבד.

השתלת כבד -היא פעולה מורכבת במהלכה מסירים את הכבד ומחליפים אותו בכבד שנתרם מאדם אחר. ניתן לבצע השתלת כבד מתורם מת, אז מבוצעת השתלה של כבד שלם, או מתורם חי שהוא קרוב משפחה של החולה, ואז מבוצעת השתלה של אונת כבד.

חשוב לציין, כי רק בחלק קטן מהמקרים של סרטן הכבד ניתן לבצע השתלת כבד. בשל החוסר באברים בארץ ובעולם, השתלת כבד מאושרת כאשר הגידול הוא בשלב מוגבל ואז סיכויי ההבראה לאחר ההשתלה גבוהים.

כמו כן, האפשרות של השתלת כבד היא מוגבלת בשל מחסור בתורמים והצורך בהתאמה לכבד הנתרם. ייתכן שבזמן ההמתנה לכבד חדש, המטופל יקבל טיפולים שמטרתם לעכב את התפשטות הגידול. לאחר השתלת הכבד, המטופל נדרש לקחת תרופות שמדכאות את מערכת החיסון. זאת, כדי שגופו לא ידחה את הכבד שהושתל בו.

כריתת כבד – אפשר לבצע כריתת כבד חלקית. בכריתה חלקית מסירים את החלק של הכבד שבו נמצא הגידול. ניתוחים לכריתת כבד כיום מבוצעים כשגרה, ברמת בטיחות גבוהה. בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית בהבנה של האנטומיה והפיזיולוגיה של תפקוד הכבד. בין היתר, חלה התקדמות בהבנה של תהליך ההתחדשות שהכבד מסוגל לעבור. גם לאחר הסרה של עד 80% מרקמת הכבד, הכבד יכול להתחדש ולגדול לגודלו המקורי ולשקם את תפקודו באופן מלא.

ישנם מקרים שבהם לא ניתן לבצע ניתוח השתלת כבד או כריתת כבד בשל מיקום הגידול, היקפו או בשל שחמת קשה של הכבד שלא מאפשרת ניתוח. במקרים כאלו, ייבחנו הטיפולים הבאים:

הרס ממוקד של תאי הגידול (אבלציה) – טיפול להרס מקומי וממוקד של גידולים סרטניים קטנים. אבלציה מבוצעת כיום בעזרת אנרגיית מיקרוגל ויכולה להתבצע בגישה מלעורית או במהלך ניתוח.

אמבוליזציה – טיפול שבמסגרתו מוחדר לכבד חומר החוסם את אספקת הדם לאזור הגידול, במטרה להקטין או לעצור את הגידול. בסרטן מסוג HCC (קרצינומה של הכבד, הפטומה) – הסוג הנפוץ ביותר של סרטן ראשוני בכבד מקובל לתת אמבוליזציה עם כימותרפיה מקומית לכבד. טיפול זה מכונה: כימו-אמבוליזציה. כמו כן ניתן לבצע אמבוליזציה עם חלקיקים ספוגים בחומר משחרר קרינה (איטריום). חלקיקים אלו מוזרקים לאזור בכבד בו נמצא הגידול, 'נתקלים' בו, ומשחררים את הקרינה בצורה ממוקדת.

טיפול ממוקד מטרה (טיפול מכוונן/טיפול ביולוגי) – טיפול זה גורם להרס התאים הסרטניים באמצעות עצירת גדילתם והתפתחותם. ישנם מספר סוגים של טיפולים מכווננים, ביניהם: מעכבי גדילה ונוגדנים חד-שבטיים.

תרופה בשם סוראפניב – Sorafenib ניתנת למטופלים שחולים ב-HCC מתקדם בכבד או כשהגידול מפושט ומגיע לחלקים אחרים של הגוף. התרופה ניתנת כאשר אחת מאפשרויות הטיפול שהוזכרו לעיל לא מתאימה.

בשנים האחרונות חלה התקדמות בטיפול התרופתי הניתן לחולים עם סרטן כבד מתקדם. הטיפול המקובל כעת הוא משלב של אימונותרפיה עם טיפול ביולוגי המעכב התפתחות של כלי דם חדשים בגידול ( ATEZOLIZUMAB בשילוב עם BEVACIZUMAB-AVASTIN)

הטיפול הסיסטמי בסרטן של דרכי המרה גם הוא עובר בשנים אחרונות מהפכה בעקבות איתור מוטציות והתאמה של טיפולים ביולוגים ייחודיים לאותן מוטציות.

טיפול בקרינה (רדיותרפיה) – בטיפול זה קרני רנטגן חודרות בעוצמה גבוהה לאזור הגידול ופוגעות בתאים הסרטניים בזמן שהם מתחלקים. כך ניתן למנוע את התפשטותם, להקטין את הגידול ולפעמים גם להשמידו.

לעתים יינתן טיפול בקרינה כדי להקל על הכאב שנגרם בשל הגידול או גרורות ששלח.

יצוין, כי בדרך כלל לא נעשה שימוש בקרינה כטיפול ראשוני להפטומה, משום שעלול להיגרם נזק לשאר חלקי הכבד בשל מינוני קרינה גבוהים.