גידולים נוירואנדוקריניים של הלבלב והמעי

גידולים נוירואנדוקריניים, הידועים גם בשם קרצינואיד, מתפתחים לרוב במערכת העיכול, הכוללת את הקיבה, המעי הדק והגס, הרקטום,הלבלב ומערכת הנשימה.

חלק מהגידולים הנוירואנדוקריניים מתפתחים לאט וחלק מתפתחים מהר. גידולים נוירואנדוקריניים יכולים להיות שפירים או ממאירים.

סוגי הגידולים הנוירואנדוקריניים תלוי, בין היתר, במקום שבו הם מתפתחים ובהשפעת הורמון המופרש מהם.

תסמינים של גידולים נוירואנדוקריניים

חלק מהגידולים הנוירואנדוקריניים מייצרים הורמונים. הורמונים אלה עשויים לגרום לתסמינים שונים בהתאם למיקום הגידול. אלו 'גידולים פונקציונליים', ואילו גידולים שלא מייצרים הורמונים נקראים 'גידולים לא פונקציונליים'.

התסמינים בחולים עם גידולים פונקציונליים תלויים בסוג ההורמון. כך למשל, גידול שמפריש הורמון בשם גסטרין עלול להוביל להפרשת חומצה מרובה בקיבה ולכיבים בקיבה.

גידול שמפריש הורמון בשם סרוטונין עלול לגרום להתקפי הסמקה, חוסר תיאבון והאצת פעילות המעיים (תסמונת הקרצינואיד).

גידול המפריש אינסולין, הורמון הגורם לכניסת גלוקוז לתאים, עלול לגרום לרמת סוכר נמוכה בדם ולתסמינים קשים הנובעים מכך, הכוללים רעד, הזעה, בלבול ואף אבדן הכרה.

יש לציין, כי לא תמיד התסמינים נובעים מההורמון המפורש, אלא לעתים הם נובעים מהגידול עצמו שלוחץ על איברים סמוכים.

תסמינים שכיחים של גידולים נוירואנדוקריניים הנמצאים במערכת העיכול הם: בחילות והקאות, שינויים בהרגלי היציאות, צרבות, כאבי בטן ותחושת אי נוחות בבטן.

גידולים נוירואנדוקריניים בלבלב

גידולים נוירואנדוקריניים בלבלב הם מהנפוצים ביותר בגידולים הנוירואנדוקריניים. ברוב המקרים גדילתם היא איטית, אך כמו גידולים נוירואנדוקריניים אחרים, בחלק מהמקרים הם עלולים להיות ממאירים.

את הגידולים הנוירואנדוקריניים בלבלב ניתן לסווג, כמו את הגידולים הנוירואנדוקריניים האחרים, לגידולים פונקציונליים ולגידולים לא פונקציונליים. הגידולים הפונקציונליים השכיחים ביותר בלבלב הם: אינסולינומה וגסטרינומה.

גידולים נוירואנדוקריניים במעי הדק

גם גידולים אלו מסווגים לגידולים פונקציונליים ולא פונקציונליים. הגידולים הנפוצים של המעי הדק קשורים להפרשת סרוטונין והורמונים נוספים שעשויים לגרום לתסמונת הקרצינואיד. כמו כן, הפרשת יתר של סרוטונין עלולה לגרום לנזק בתפקודים שונים, למשל: פגיעה ברקמה שמחזיקה את המעי הדק, עלולה להביא לחסימת מעיים. לכן, בנוסף לטיפול בגידול עצמו, חשוב להפחית את הפרשת הסרוטונין מהתאים.

אבחון גידולים נוירואנדוקריניים

אבחון גידולים נוירואנדוקריניים כולל כמה בדיקות אפשריות: בדיקות שתן ובדיקות דם – כאמור, גידולי קרצינואיד יכולים להעלות רמה של חומרים מסוימים בדם, כמו סרוטונין. דגימת דם תראה מהי הרמה בדם של חומרים אלו. בדיקות רלוונטיות נוספות הן בדיקות דימות (כגון: סריקת CT, סריקת MRI) אשר יש להן תפקיד חשוב באיתור הגידול הראשוני, בבחינת ההתאמה של המטופל לניתוח ובבחירת סוג הטיפול המתאים. בדיקה נוספת נקראת DOTATOC-PET-CT, והיא מבוססת על קיום קולטנים לרצפטור מסוג סומטוסטטין. בדיקה זו יכולה לאתר ברגישות גבוהה גידולים נאורואנדוקריניים וגרורות, במידה ואלו קיימות.

במקרים רבים יש חשיבות לביצוע  ביופסיה מהגידול, באמצעותה ניתן יהיה לאבחן מהו סוג התאים שמרכיבים את הרקמה שנדגמה מהגידול ולכתנן את המשך הבירור והטיפול.

בנוסף, ובהתאם לסוג הגידול הנוירואנדוקריני, ייתכן שייערכו למטופל בדיקות נוספות: סריקת עצמות לאיתור גידולים בעצמות וכן אנדוסקופיה – התבוננות במעי הגס או הדק, בקיבה או בוושט באמצעות מצלמה זעירה, אשר מאפשרת לאתר גידולים.

דרכי טיפול בגידולים נוירואנדוקריניים

סוג הטיפול בגידולים נוירואנדוקריניים נקבע בהתאם למאפייני הגידול – סוג הגידול, דרגתו, מידת התפשטותו, היקף המחלה, תסמיניה ומצבו הכללי של המטופל.

במרכז איתן ישנו צוות מומחים, מהשורה הראשונה בארץ, כולל כירורגים, אונקולוגים ורדיולוגים, אשר בוחן בקפידה את תוצאות הבדיקות, מקיים התייעצות ומתאים למטופל את הטיפול המתאים ביותר לגידול ממנו הוא סובל.

ניתוח

כאשר הדבר אפשרי מבחינת סוג הגידול ומיקומו, וכשמצבם הכללי של המטופלים הוא טוב, כריתה מלאה של הגידול היא דרך הטיפול המומלצת. בגידולים נוירואנדוקריניים לא תמיד מתאפשרת כריתה מלאה, אך עדיין האפשרות של ניתוח היא טובה ורלוונטית. זאת, משום שניתן להפחית את היקף המחלה באמצעות ניתוח וכן לשלב אופציות טיפוליות נוספות.

כמו כן, בגידולים נוירואנדוקריניים פונקציונליים יש לניתוח תפקיד חשוב גם לגבי השליטה בהפרשת היתר מהגידול. מעבר לכך, ניתוח עשוי לסייע בהקלה על חלק מתסמיני המחלה. למשל, אם ישנו גידול במעי הדק הגורם לחסימת המעי, אפשר לבצע ניתוח להסרת הגידול או לעקיפת החסימה.

טיפול תרופתי

יש ארבע קבוצות של תרופות שמתאימות לטיפול בגידולים נוירואנדוקריניים:

*תרופות הורמונליות (אשר כוללות אנלוגים לסומטוסטטין ואינטרפרון אלפא – אנלוגים לסומטוסטטין הם תכשירים שמיועדים לטפל בתסמינים של תסמונת קרצינואיד, ועשויים להפחית תופעות של סומק ושלשולים). סוג התרופה שמבוסס על אנלוגים לסומטוסטטין הוא השכיח ביותר לטיפול בגידולים נוירואנדוקריניים.

*תרופות כימותרפיות (סטרפטוזוטוצין, טמוזולומיד ותרופות המכילות פלטינום) – טיפול זה מבוסס על תרופות נוגדות סרטן שמיועדות להרוס את התאים הסרטניים. לעתים משתמשים בכימותרפיה כדי לטפל בגידולי קרצינואיד מפושטים. את הטיפול הכימותרפי המטופל מקבל דרך הווריד או בטבליות לבליעה. תופעות הלוואי האפשריות כתוצאה מטיפול זה, הן: עייפות, דיכוי מערכת החיסון, חולשה, יציאות מרובות,בחילות ולעיתים רחוקות גם נשירת שיער.

*תרופות ביולוגיות- מתאימות לטיפולים ממוקדים, אשר מבוססות על נוגדנים  שמורכבים ממולקולות קטנות (סוניטיניב, אברולימוס). הן ניתנות בכמוסות או בטבליות, ומטרתן היא לחסום תהליכים שמעודדים חלוקה לא מבוקרת של תאים בצורה ממוקדת, ובעצם כך לעכב גדילה של תאים סרטניים.

* תרופות ביולוגיות נוספות –קבוצה של נוגדנים חד שבטיים כמו אבסטין-  שמעכבת צמיחת כלי דם שמזינים את הגידול

 

טיפול בקרינה (רדיותרפיה)

טיפול בסרטן באמצעות רדיותרפיה מבוסס על שימוש בקרני רנטגן בעלות אנרגיה גבוהה. המטרה של הטיפול היא להרוס באמצעות קרני הרנטגן את התאים הסרטניים תוך מזעור הנזק הנגרם לתאים הבריאים, ככל הניתן.

כך למשל, כדי להקל על תסמינים של תסמונת קרצינואיד וכדי לשלוט בהתקדמות גידולים נוירואנדוקריניים, ניתן לתת טיפול רדיותרפיה ממוקדת. בטיפול זה ניתן למטופל חומר רדיואקטיבי, בשתייה או בהזרקה. הקרינה נקלטת כמעט כולה ע"י הגידול, ורק חלק קטן ביותר ממנה מגיע לרקמות הבריאות.

טיפולים בגידולי קרצינואיד בכבד

עם גידולי קרצינואיד בכבד מתמודדים לעתים באמצעות טיפולים ממוקדים ישירות לכבד. טיפולים אלה כוללים אמבוליזציה ואבלציה.

אמבוליזציה – חסימת זרימת הדם לגידול וע"י כך הקטנת הגרורות בכבד, צמצום הפרשת ההורמונים והקלה על התסמינים. הטיפול מתבצע ע"י הזרקת תרופות שונות או חומרים רדיואקטיביים, בשילוב חסימת כלי דם.

אבלציה – הרס ממוקד של הגידול באמצעות אנרגיית חום. למשל שימוש בגלי מיקרוגל

 

לסיכום, טיפול בגידולים נוירואנדוקריניים הוא טיפול מורכב, אשר מצריך מיומנות רבה, ניסיון והתמקצעות בדרכי הטיפול השונות.

אני עובד בשיתוף פעולה עם צוות רב תחומי, המורכב מאנשי המקצוע הבולטים בתחומם בארץ, בתחום הכירורגי, אונקולוגי, גסטרואנטרולוגי והדמיה. הצוות אחראי להשלים את ההערכה הנדרשת בפרק זמן מינימלי, לבצע דיון רב-תחומי לקבלת החלטה על שלבי הטיפול, להסביר לחולה את המסלול הטיפולי המוצע ולסייע לחולה ומשפחתו להשלים את שלבי הטיפול בצורה הטובה, המהירה והנכונה ביותר.